<h1>תוספות חכמי אנגליה — סנהדרין</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[סנהדרין ס"ה ע"א] המקטר לחבר, כלומ' לחב' (המתים) [השדים] כאן ופריך לחבר כו' ומשני [חבר זה התורה אמרה שחייב מיתה] אחד חבר קטן ואחד חבר גדול, (חבר שחייב מיתה חייבו), גדול שמאסף כל הבהמות. והתניא, בניחותא.
<h2>דף ה.</h2>
[סנהדרין נ"א ע"א] אמ' מר [כו'] חיללה שבת בת סקילה היא, פרש"י ואין זה דין דיהיה בשריפה שהו' קלה מן סקילה, דעדיין סבור דאתי כרבנן דאמ' שריפה קלה מן סקילה, וק' וכי נמי קאי לחילול מזנות לפרוך נערה שזינתה בת סקילה היא כשהיא בת ישר' והאי בשריפה וא"כ הוי בת כהן קלה מבת ישר', י"ל אי קאי לחילול מזנות לא קשיא מידי דמצי לדחות ולומ' דמיירי הקרא מנשואה וזה דינה שיהא בשריפה אבל... יהיה בשריפה ולכך פריך. אתיא הנה הנה, כת' בבת בתו ובבת בנו מאנוסתו כת' [ויקרא י"ח] ערות בת בנך ובת בתך לא תגלה כי (שארה) [ערותך] הנה, ולא כת' בהאי קרא בתו, וילפינן בתו מאנוסתו מבתו מאשתו ממש דכת' ערות אשה ובתה ובת בנה לא תגלה כי שארה הנה, והשתא לא חזינן אלא איסורא, וילפי' חיוב מיתה בבתו מאנוסתו מזימה דכת' בחמותו, וק' לר"ת והא הוי דבר הלמד בג"ש ואינו חוזר ומלמד בג"ש, ע"כ. לאפוקי דרבא, הא דיליף הנה מהנה בת ישר' לשריפה לאפוקי דרבא ולא תימ' גבי הבא על בתו מישר[אל] דחייבת שריפה, וק' א"כ דלית ליה דרבא א"כ מנא ליה לאסור בתו מאנוסתו, מיהו שמא לעניין איסור דריש, ולא לשריפה. מאי אריא בת כהן אפילו בת ישר' נמי, ולא מצית לומ' דאתי לאפוקי דרבא דאמ' בת ישר' מאביה נדונית בשריפה מג"ש דהנה הנה, דמ"מ ליבעי מאי קמ"ל מהא דקתני את חמיה בסקילה פשיטא דהיא בסקיל' דהיא כלתו. לעיל, כמאן אי כרבנן, וק' מאי קבעי והלא ר' אלעזר תנא הוא ויכול לפלג לכולם, וי"ל דבעי היכי מיישב ר' אלעזר הקרא דבת כהן כי כו'. כל שהיא למטה, הק' רש"י למה לי כמיתת חמיה בלאו הכי נמי דינה בסקיל' כארוסה, ותי' כו'. כל שהיא למעלה מאביה, פי' הקו'[נטרס] דבאביה איכא שריפה, וליכ' להקשות דכמ'[ו] כן איכ' סקילה בב' מיתות נידון בחמורה, י"ל ה"פ כל שהיא למעלה מאביה פי' דבאבי' בשריפה, כלומ' דינה בשריפה מדאוריתא לולא הדין דב' מיתות מדרבנן, ועוד פרש"י שלמטה בחד דרגא כגו' משריפה לחנק, וק' והא איכ' ב' דרגות דהא איכ' הרג בנתים, וי"ל הרג לא קא חשיב כיון דלא שייך לזנות.
[סנהדרין ע"ה ע"ב] מניין לעשות שאר הבא ממנו כו', דהיינו בתו ובת בנו ובת(ו) [בתו] מן אנוסתו דהכא בכלל אשה ובתה ליתנהו, דהתם בת בתו לא נאסרה לו אלא מאשתו שהיא לו מקודשת, דרבא (דאי) [רמי] כו' ומשני לקמ' כאן באונסין [כאן בנישואין], כלו' אנוסתך או מפותתך [אי אתה מוזהר] על בתה אלא דווקא אותה שילדתה [ממך] נאסרה לך, אבל בתה מאיש אחר לא, ואם היא נשואתך אפילו בתה שהיא מאיש [אחר] הזהרתיך עליה ואפילו בת בתה. והא בשאר דידיה לא כתי' זימה כו', ובתו מאנוסתו (לאו) מהאי קרא דערות בת בתך נפק' לן דלאו כתיב ביה [זימה], ומדינה דבת בתה לא אתיא דאין עונשין מן הדין. ג' דורות למעלה, מאשתו, אם חמיו אם חמותו וחמותו. ג' דורו' למטה, בתה ובת בתה ובת בנה, עונש כתי' גבי חמותו דכת' [ויקרא כ'] איש כי יקח אשה ואת אמה באש תשרופו אותו ואתהן, חמות לאחר מיתת [אשתו] פליגי, וה"ה באם חמותו לאחר מיתת חמותו פליגי והיא היא. אליב' דאביי גרסינן הכי בבריתא ולא כמו שהיא כתובה בספרי', מניין למעלה מאשתו, נאמ' למעלה מאשתו זמה ונאמ' למטה מאשתו זמה מה להלן למטה, דהיינו בת בתה, ומסקנ' דברית' לאזהר' אתיא, ומה כאן בעונש, עשינו שאר של מטה מאשתו, בתה כו' כלמעלה, חמותו, אף להלן נעשה שאר האמור למעלה לגבי אזהרה דהיינו חמותו ואם חמותו כשאר האמור למטה, ולרב אשי גרסינן בבריית' כמ' שהוא כת' בספרי' והכי סדרה מניין למטה באסורא כלמעלה באיסור', נאמ' כאן זמה ונאמ' להלן זמה, ומה להלן לומ' באיסור כלמעלה אף כאן למטה באסו' כלמעלה באיסור, וסיפ' דברית' כאביי מפר' ומה כאן למטה כלמעלה אף להלן למעלה כלמטה אף באזהרה שאר האמור למעלה מאשתו כלמטה מאשתו.
<h2>דף יד:</h2>
[סנהדרין פ"א ע"א] נדון בזיקה הבאה עליו, נרא' דלאו מילת' פסיק' הוא דהא חמותו ונעשית (אם) [אשת אב] איסור מוסיף הוא, ע"כ. לידון נמי באיסורא דאשת איש, לענין קרבן קא פריך להתחייב ב' חטאות בשוג', ע"כ.
